אם צעירה מאל פאלאח באבו דאבי נתקלת מדי יום באותה דילמה: לאן תוכל ללכת לשחק עם שני ילדיה הקטנים, בת שנתיים ובן ארבע? ישנם מעט פארקים בסביבה, כך שעליה להגיע לכל מקום ברכב או לצאת למסע ברגל לאורך מדרגות בטון משעממות. כתוצאה מכך, לעיתים קרובות היא פשוט מוותרת ונשארת בבית עם ילדיה.
לפני דיווח משנת 2022, 80% מהילדים באיחוד האמירויות הערביות עוסקים בפחות משעה אחת של פעילות גופנית בשבוע [1]. לשם השוואה, שירות הבריאות הלאומי של בריטניה ממליץ על פעילות גופנית של 3 שעות לפחות ליום לילדים מתחת לגיל 5 [2]. גם המבוגרים במדינה אינם עוסקים מספיק בפעילות גופנית: רק 20%-26% מדווחים על פעילות גופנית ברמה שמתאימה להמלצות הגלובליות (Alrahma et al., 2023).
Alrahma, A.M., Al Suwaidi, H., AlGurg, R., Farah, Z., Khansaheb, H., Ajja, R. et al. (2023) Results from the United Arab Emirates 2022 report card on physical activity for children and adolescents. Journal of Exercise Science and Fitness 21(2), 218–25. DOI: https://doi.org/10.1016/j.jesf.2023.02.002
National Health Service (NHS) (2024) Physical activity guidelines for children under five. Available at: https://www.nhs.uk/live-well/exercise/physical-activity-guidelines-children-under-five-years/ (accessed November 2024).
אצלנו במועצה הלאומית לגיל הרך באבו דאבי – ארגון ממשלתי הפועל למען הרווחה הכוללת של ילדים משלבי ההיריון הראשונים ועד גיל 8 – אחת המטרות האסטרטגיות העיקריות שלנו היא להפוך את אבו דאבי לאמירוּת ידידותית למשפחה. אנחנו שואפים לבנות ערים שתורמות לכל תושביהן ומטפחות קהילות מכילות יותר שראוי לחיות בהן. כדי לעשות זאת, אנחנו מציבים בראש סדר העדיפויות את הצרכים של ילדים קטנים ומשפחותיהם כשאנו מתכננים את המרחב העירוני והשכונתי. בתור התחלה, אנחנו מבקשים לעודד את הילדים והמשפחות לחזור למרחבים ציבוריים בטוחים מחוץ לבית. המשחק במרחבים הללו לא רק משפר מאוד את הבריאות ואת רמת העיסוק בפעילות הגופנית, אלא גם מקדם
את רווחתם של הילדים ובני משפחותיהם באמצעות חיזוק הקשרים בקהילה, העמקת הקשר עם הטבע וציון אירועי התרבות המקומית.
יוצרים מרחבים תוססים של תקשורת ושמחה
בפברואר 2024 השקנו תוכנית התערבות טקטית במרכז הקהילתי של אל פאלאח באבו דאבי, שכולל מסגד, פארק קטן ושדרת חנויות. התחלנו לערוך תצפיות במרחב הציבורי ולאסוף נתונים לגבי הפעילויות, קבוצות המשתמשים ודפוסי ההתנהגות של המשתתפים. האם הילדים היו נוכחים במרחב? באילו משחקים הם שיחקו, אם בכלל? האם המבוגרים יצרו קשר עם הילדים שבטיפולם, או שהעדיפו להסתכל בטלפונים שלהם?
בתור התחלה, רק כ-15% מהמבקרים במקום היו ילדים בני 8 ומטה. 3% היו אזרחים ותיקים (בני 65 ומעלה) והאימהות והאבות בילו רק כ-3% מזמנם ביצירת קשר עם ילדיהם. מצוידים בתובנות הללו, התמקדנו ביצירת מרחב ציבורי מחוץ לבית שימשוך את המשפחות טוב יותר. הצלחנו ליצור מרחב כזה באמצעות תשתית מובנית לצד אירועים קטנים ותוכניות פעילות שנעזרו במשחק כדי לקדם פיתוח חברתי, קוגניטיבי וגופני.
ארבעה מהשינויים תרמו בבירור להצלחה:
- שולחנות פיקניק עודדו התנהגות קהילתית והאריכו את האינטראקציות בין אנשים בני דורות שונים, שחלקו אלה עם אלה מזון, משקאות ופעילויות משחקיות.
- ציוד משחק ניתן להזזה כגון קוביות קלקר, המעודדות עצמאות אצל פעוטות.
- ערסלים היו פופולריים במיוחד לישיבה נוחה ביחד או בנפרד, ותרמו מאוד לזהות הייחודית של המקום.
- ציוד רב-תכליתי לרכיבה ולספורט, כגון שערי כדורגל ניידים וקווים מצוירים על הרצפה שאפשרו לילדים לרכוב עליהם באופניים. הציוד הזה עורר בילדים הקטנים השראה לפעילות גופנית משחקית.
התגובה לתוכניות האלה הייתה חיובית ומיידית. מספר הילדים שהשתמשו במרחב גדל פי שלושה במהלך ארבעה שבועות בלבד, והילדים האלה בילו פי שניים מזמנם במקום במשחק. צפינו בירידה של 42% במספר האנשים שמשתמשים במכשירי הטלפון שלהם ובעלייה ניכרת במספר הקשרים הבין-דוריים, כיוון שתוכניות ההתערבות האלה עודדו יותר מבני המשפחה להתאסף יחד, כולל מתבגרים וחברי קהילה קשישים יותר.
אותה אם צעירה באל פאלאח שנשארה פעם בבית יוצרת כעת קשר באופן קבוע עם אימהות ומטפלות אחרות במרכז העירוני, בעודן מתבוננות בילדיהן חוקרים את העולם ויוצרים חברויות. כל המבקרים דיווחו על תחושת שייכות וביטחון. מחקרים שנערכו בהקשרים אחרים מגבים את התובנה שתוכניות התערבות כאלה יכולות לבנות הון חברתי ותמיכה הדדית לאימהות ולאבות המטפלים בילדים [3], ולהפוך מרחבים קטנים למרכזים תוססים של קשר ושמחה.
עם זאת, חלק מרכיבי התוכנית לא פעלו כמצופה. חלקי השחמט הגדולים, שחולקו בהשראת פרקטיקות בינלאומיות מובילות, לא התקבלו היטב בקהילה המקומית. זוהי דוגמה טובה לחשיבותם של פתרונות מבוססי הקשר ושל בדיקת תוכניות ההתערבות לפני הוצאתן לפועל באופן קבוע.
Prince, E. (2024) Role of social capital in community development. Journal of Advanced Sociology 5(2): 55–68. DOI: https://doi.org/10.47941/jas.1860
יוזמת מג'ליסנה מעודדת משפחות לשחק יחד
הדברים שלמדנו מתוכנית ההתערבות באל פאלאח משמשים כבסיס ליוזמת מג'ליסנה (השם נגזר מהמושג המוכר באמירות שנקרא אלמג'ליס – المجلس – מרחב שבו המשפחה והקהילה מתאספות יחד), יוזמה רחבה ומתמשכת שמטרתה לערוך מהפך ברחבים הציבוריים בכל רחבי אבו דאבי.
מג'ליסנה שואבת השראה מהמשמעות התרבותית של מרחבי המג'ליס באיחוד האמירויות, ויוצרת אותם מחדש כאזורים רב-שימושיים למשחק, ליצירת קשרים חברתיים ולמעורבות בקהילה.
באמצעות יצירת המרחבים האינטראקטיביים, מג'ליסנה שואפת לחזק את הרווחה הגופנית והמנטלית של ילדים קטנים ובני משפחותיהם, ולהעמיק את הקשר בין המשפחות לבין המורשת התרבותית והסביבה הטבעית שלהם דרך חמישה רכיבי ליבה:
- מרכז משחקים – מבנה פיזי קבוע שישמש כנקודת התאספות למשחק ולפעילויות מחוץ לבית, ומשמש כמקום לאחסון חלקי משחק ניידים
- חלקי משחק ניידים – כולל צעצועים, אופניים, חומרי יצירה, ספרים ומשחקים, שיכולים לשמש מדריכים, מטפלות, אימהות וילדים
- תוספות משחקיות – אלמנטים קבועים שמשלימים את מרכז המשחקים, כולל טרמפולינות, קירות טיפוס, מסלולי אופניים, ערסלים ושולחנות פיקניק
- הנחיות למשחק – הנחיות דיגיטליות ואינטראקטיביות שמטרתן לגרות משחק בין-דורי ומתאימות לצורכי המיקומים השונים, בהתאם לקודי QR שנסרקים במקום המשחק
- מדריכי משחקים – מתנדבים שעברו הכשרה ייחודית ויכולים לקדם משחק פעיל, גמיש ויצירתי.
כל רכיב ניתן להתאמה לפי הצרכים הייחודיים בערים השונות. לדוגמה, בסמטה צרה אפשר להתמקד בתוספות משחקיות ובהנחיות למשחק, בעוד שבאזורים גדולים יותר אפשר לשלב את כל חמשת הרכיבים. הגמישות היא חלק חשוב מהיוזמה, והיא מאפשרת לילדים ולבני משפחותיהם לשחק יחד בכל סביבה שהיא.
אנחנו מפתחים את היוזמה הזו בשיתוף פעולה עם מגוון בעלי עניין, כולל מתנדבים, מטפלות ומטפלים, עובדים סוציאליים, עיריות ומפתחי נדל"ן. מנכ"לית המועצה הלאומית לגיל הרך באבו דאבי, סאנה סוהייל, ציינה:
"מטרתה של יוזמת מג'ליסנה היא ליצור מרחבים שאליהם משפחות יוכלו להגיע ביחד, לשחק וליצור קשר בדרכים משמעותיות. כשאנחנו משקיעים במרחבים האלה, אנחנו למעשה משקיעים ברווחתם של דורות העתיד, ויוצרים קהילה שבה לכל ילד יש הזדמנות לשגשג ולצמוח."
הקשרים החברתיים נמצאים בליבה של יוזמת מג'ליסנה. כאשר המשפחות מגיעות יחד ומתקשרות זו עם זו במרחבים ציבוריים, הן מקדמות שינוי התנהגותי חיובי ומחזקות את החוסן של קהילות שונות. ביצירת מרחבים שמטפלים את רווחתם של ילדים והורים כאחד, אנו עוזרים לבנות בסיס לחברה בריאה והדוקה יותר. אם היוזמה הזו תצליח, התוכנית היא להרחיב את מג'ליסנה לכל אבו דאבי ולהפיץ את תועלות היוזמה בשכונות בכל רחבי האמירות.
